ביקשתי מדוד (בעלי)
שנלך לטיפול זוגי.


"ניסינו כבר אלף פעמים לשנות את הדברים לבד ואנחנו לא מצליחים...


אני באמת משתדלת, אבל בוא נודה באמת...

אולי אם מישהו מבחוץ יסתכל על המצב שלנו הוא יבין איפה הבעיה... "


דוד ממש לא אהב את הרעיון...


לערב אדם זר בבעיות ובקשיים שיש לנו הרגיש לו נורא חטטני...


אפילו חודשיים של שיחות יומיומיות , מסע שכנועים מפרך והמון תסכול מהצד שלי לא הצליחו לשכנע אותו שיבוא איתי לעשות תהליך.


והחלטתי שאני הולכת על זה לבד!!!


לאחר 3 שבועות של חיפוש מפרך, עשרות טלפונים ליועצים זוגיים מכל הארץ וכולם לא מקבלים לתהליכים בלי שני הזוג...

מצאתי אחד שמוכן לקבל אותי רק לפגישה אחת כדי להבין את חומרת המצב...


אני מתיישבת, מתחילה לדבר והדמעות מתפרצות מתוכי...
הוא שואל שאלות ואני עונה בסבלנות:

איך התקשורת ביניכם?
על מה אתם רבים
איך הריבים שלכם מתנהלים
מה את רוצה לשנות בזוגיות.
איך את מבקשת את השינוי?
למה בעלך לא מוכן לשנות את ההתנהגות שלו?

ואז הוא שואל שאלה שהפכה לי את הבטן וגרמה לאסימון הראשון ליפול.

איך הזמן הזוגי שלכם? אתם יוצאים? מבלים?

כיף לכם ביחד?

כל התשובות לשאלות ציירו תמונה שלא משתמעת לשני פנים
כאוס - זה מה שאנחנו חווים...

שיחות של 2 אנשים שלא יודעים לתקשר את המסר שלהם בצורה נכונה..


אני מצפה ממנו 50 דברים שהוא לא עושה, והוא רוצה שאשתנה ב-180 מעלות...


היועץ הזוגי שראה שאני מאבדת תקווה שמשהו יכול להשתנות - אמר משפט שהרעיד לי את האדמה ...